ביוגרפיה

נולדתי בבאר שבע, הורי עלו מצרפת וזה המקום הראשון שהם נחתו בו.
למי שחשוב לו לדעת, אמנם אני נראה אשכנזי, אבל זורם בעורקי דם מרוקאי ואלג'ירי
אז דיר באלאק...לא להתעסק  :)
 

אמא שלי תמיד מספרת לי, שלפני שנולדתי היתה בצורת גדולה, וביום שבו יצאתי לעולם בצווחות נפתחו שערי שמים וגשם זלעפות החל יורד. אני בטוח שלרוב האמהות יש סיפור הרואי מלא סמליות לכל אחד מהילדים שלה...
אני בתור אבא יודע..
 
 
 
כשהייתי בן שנה משפחתי עברה לצפון הרחוק מאד מאד, לנווה אטי"ב, מושב קטן ברמת הגולן, נושק לחרמון, שם גדלתי. לא שיגרתי כל כך לגדול במקום כזה בו יש בסה"כ 100 איש בערך, כולל המבוגרים, הכלבים והחתולים, כך שמבחינה חברתית הייתי רוב הזמן החבר הכי טוב של עצמי.
 
 
 
על תחילת דרכי המוסיקלית סיפרתי הרבה בכל מיני הזדמנויות
וזו הזדמנות חשובה אז אספר שוב.....
בגיל 9 וחצי נפצעתי בעיני הימנית, חבר שיחק עם כפית פלסטיק וזו נשברה
וחלק ממנה עף ישר לתוך האישון..כואב ולא נעים. אני מספר את זה לא בכדי לעורר
זעזוע או משהו, אלא כי זה אחד הרגעים החשובים והמהותיים בחיי, זו הצומת הקריטית שהובילה אותי לעסוק במוזיקה. אושפזתי בבית חולים ובמיטה לידי שכב ילד שהיתה לו אורגנית קטנה.
וככה בכדי להעביר את השעות הרבות ניגנתי או יותר נכון חינטרשתי על האורגנית. אמא שלי וסבא שלי ז"ל ראו שלילד יש כשרון וקנו לי יחד אורגנית קטנה תוצרת ימאהה שיש לי אותה עד היום. שכבתי במיטה, ניגנתי וניגנתי וזה היה הברוך הבא שלי לעולם המוסיקה. אני חושב שחשוב לספר את הסיפור הזה רק בשביל להזכיר לכולם וגם לעצמי,
שהקלישאה "הכל לטובה" באמת נכונה, רק שלפעמים ממש קשה לראות ולהבין את זה. אם לא היתה קורית לי התאונה סביר להניח שהייתי היום מישהו אחר לגמרי.
 
במושב עבדתי כמחלק עיתונים והרווחתי בסביבות 300 ש"ח לחודש, שזה המון כסף לילד קטן, וככה הייתי חוסך ופעם בכמה חודשים קונה לי כלי מוזיקלי אחר - תופים, גיטרה, בס...אני לא מתמידן באופיי, כך שדי מהר עברתי מכלי לכלי,
עד שלבסוף אחרי הרבה שנים הבנתי שהכלי שאני הכי אוהב הוא בעצם ללא כלי-השירה.
 
 

שוטי הנבואה 10 שנים מחיי היינו יחד בהרכב הזה שאני בטוח שרובכם שמעתם עליו.
שנים חזקות ביותר. אנשים אחרי צבא לרוב נוסעים לטיול בעולם, אני השתחררתי ומיד החל הקסם הזה, הלהקה הזו, זה היה הטיול שלי בעולם, הוא קרה בארץ, עם חבורה מדהימה של אנשים. אני בטוח שעוד רבות יסופר, אולי אפילו יום אחד אכתוב על זה ספר, אבל בנתיים אומר ששם גדלתי, כמוזקאי, כאמן, והכי חשוב כאדם. הגעתי ילדון שסיים צבא ומה שעברתי בשנים האלה מכל הבחינות, לא הייתי יכול לקבל בשום מקום אחר, החופש במוזיקה והחברות הטובה.
 


הלהקה התפרקה בשנת 2007, כולם שואלים אותי למה להקות מתפרקות? אז אני שואל :”למה זוגות מתגרשים?” הכי מצחיק זה שאני רואה לפעמים שלהקות מתפרקות על "חילוקי דעות אומנותיים"..אל תאמינו לזה, להקות מתפרקות מהסיבה הכי פשוטה ובסיסית, כי כבר קשה להיות יחד, בדיוק כמו בזוגיות שמדרדרת, רבים על שטויות. תמיד אני אומר שבזוגיות יש רק שניים, איש ואישה, ובלהקה הזו היו שישה גברים...לא פשוט..
 
האלבום הראשון שלי בדרכי העצמאית החדשה יצא לאור בשנת 2008.
זה אלבום שבו אני שר על החוויות של השנים האחרונות, על פירוק הלהקה, על היותי איש משפחה ואבא לשני בנים מקסימים ועל החיים בכלל .
 
 

השיר "אדם צובר זכרונות" היה נקודת המפנה והמעבר מהלהקה לקריירה האישית.
כדרך פלא הגעתי לעשות את זה, ממפגש אקראי בתחנת רכבת בנימינה עם ניצן זעירא, המפיק של עבודה עברית, הוביל לכמה שעות טובות של נבירה בשירים ישראלים ולבסוף בחירה בשיר.
גם זה היה שיעור גדול ביני לביני במאבק המתמיד עם החלק הלא מאמין שבי. עבדתי על השיר יחד עם יונתן דגן שהכרתי לראשונה בזכות השיר הזה. אני זוכר שמה שהנחה אותי בביצוע של השיר הזה .היה  החופש

 



אמרתי לעצמי שאני יוצא ממסגרת ארוכת שנים בלהקה , אני יוצר שיר שיהיה אחד מתוך 60 שירים באוסף של עבודה עברית, זה הזמן ליהנות ולעשות מה שבא לי, לשיר גבוה, נה נה היי, הכל בא פשוט מתוך כייף ומחשבה משוחררת. לא תארתי לעצמי שמישהו ישים לב לשיר הזה...
וגם בפעם הראשונה ששלחתי סקיצה של השיר אמרו לי שלקחתי את זה רחוק מידי מהשיר המקורי ושאולי כדאי לי "להרגיע" קצת ולחזור קצת יותר למקור...התבאסתי קצת ואמרתי לעצמי שכנראה אני רחוק ממה שהעולם אוהב ושאולי כדאי ליצור יותר בהתחשבות בתכתיבים החברתיים של מה מקובל ומה לא.
שלושה ימים אחרי זה מתקשרת אלי שוב המפיקה מעבודה עברית ואומרת לי :"תשמע..אנחנו שומעים את זה כבר כמה ימים ויש פה  קטע מגניב, בוא נפיק את זה !
הללויה! אני לא מוזר!!   :)
וככה עבדנו יונתן ואני, לקחנו את הסקיצה שעשיתי והפכנו אותה לשיר שרובכם מכירים.
עדיין החלק הלא מאמין שבי אומר, טוב..אז אהבו את זה בהפקה..זה לא אומר כלום
כמה ימים אחרי אומרים לי שזה הולך לצאת כסינגל!! וואו!!
כולי התרגשויות...ובאמת זה יצא כסינגל , אחד מתוך שלושה, השניים האחרים גם הם גרסאות כיסוי לשירים אחרים מתוך הפרוייקט עבודה עברית בביצוע של שני אמנים מוכרים ואהובים. אני בשלי, בטוח שאף אחד לא ישים לב לשיר "המוזר".
פתאום מודיעים לי שהשיר מתקבל נפלא בתחנות הרדיו ונכנס לרשימות השמעה!!
ענק!!
עדיין הקול הפנימי...טוב...אז כמה עורכים נדלקו על זה..אז מה..
מגיע המצעד השבועי הראשון והשיר לא בפנים, הנה! הוכחו טענותי! הקהל לא אוהב .
שבוע אחרי מקום 9 , שבוע אחרי מקום 6, מקום 3, מקום 1...
בוקס בבטן לקטן האמונה שבי.
שיעור גדול בחיים.. בהחלט אדם צובר זכרונות. שמחה ענקית.
אמנם לא הרבה זמן עבר מאז אבל דרך יפה וארוכה עברתי
מהאלבום הראשון למלא הופעות ברחבי הארץ
עם החברים שמלווים אותי מהיום הראשון בדרך החדשה שלי
איל (ניסנבוים "הזולת")- המתופף המדהים שלי, עופר אשד - בסיסט אלוף עולם, אלון רדעי - איש מצחיק מאוד וקלידן מדהים, יוני אמבר - נגן גיטרה מבריק, אמוץ נחמני - קוסם בסאונד ונעמה לוי -אמא שלנו בדרכים.
אחחח איזו חבורה מופלאה, לב עדין ורך יש לכולם, נשמות טובות שנפגשו לעשות שמיייח.
 
התחלתי סיבוב שני, אלבום חדש, "אורות".



שיר הנושא של האלבום "אורות"  נכתב מתוך רצון להביע את כל עוצמות החיים, במילים, בשיר.
בדרך כלל אני כותב את המילים לשירים מהר, די אינטואטיבית,
אבל בשיר הזה אני זוכר שכל מילה היתה חשובה שתרגיש לי בול במקומה,
וככה מילה אחרי מילה ניהיה לו השיר

באלבום החדש, "שושנה",  נתתי לעצמי כמה שיותר חופש,  הבנתי שחשוב באמת להנות מהיצירה , שחשוב שהשיר יסחוף אותי ויגרום לי לקום ולרקוד באולפן,  זה העניין! לאלבום הזה יש שם משני ״חופש״ - מבחינתי זו המהות שלו, ״בוא כמו שאתה, ותהיה גדול ותתן הכל גם אם נראה לך שאתה לא יכול״. ווייב ווייב זה מה שחשוב, להישאר נאמן ל DNA של השירים, מה שנולד בסקיצות זוקק בידיים מאד עדינות שלי ושל אמוץ נחמני שותפי היקר, עד לסוף התהליך. אני מרגיש שבפעם הראשונה בחיים הולכתי שיר מהרגע שהוא נולד עד לרגע שהודפס הדיסק, בנאמנות למקור, בנאמנות לסקיצה, לרגש הראשוני שיצא, זה דבר שעוד לא עשיתי ,לא באלבום הראשון ולא ב"אורות". פה הלכתי עם האני מאמין שלי עוד צעד אחד קדימה, זה אושר גדול לצד הפחד ככה לחשוף את עצמי, אבל בשביל זה אני פה ... באנו להנות, לא ? ;)



"שושנה" (מבוטא במלרע כמו השם לא כמו הפרח) זה הלב של האלבום (ושל החיים שלי..) השיר הזה סלל את הדרך לשאר השירים, יש בו את כולי, ממחיאות כפיים בחתונה דרוזית במג'דל שמס עד לעליות במועדונים בתל אביב, דיגיטל באלאדי.
תהנו מהשירים, שיעשו לכם טוב על הנשמה, שיהיו לכם לעזרה, לנחמה, לשמחה,  לכל מה שתרצו.

אלו הם דברי הימים שלי בקצרה, כמובן שישנם עוד מלא דברים שעברתי בעוד מישורים גדולים ומשמעותיים בחיי לא פחות מהמוסיקה, דברים שבזכותם לא הייתי יכול ליצור ככה, הזוגיות, המשפחה, הילדודס המקסימים שלי, העזרה הרבה שאני מקבל ועוד ועוד,
אך בביוגרפיה זו התיחסתי לדברים שקשורים למוסיקה ישירות.
אולי יום אחד נכתוב ונרחיב גם בשאר המישורים, כי גם שם יש עושר של חוויות, התמודדויות, נפילות, המראות הכל מדושן רגשות ...כמו כל החיים עצמם.

אני מאחל לכולנו קודם כל בריאות, פיזית ונפשית, שמחה בבית, אהבה, פרנסה, מימוש ועוד ועוד..


באהבה.
אברהם טל.
 

כל הזכויות שמורות ©